ירידה בתחלואת הקורונה – האם זו דעיכה מוחלטת?

מגפת הקורונה, שהחלה בסוף 2019, שינתה את העולם באופן דרמטי והשפיעה על כל היבט בחיינו. בשנים האחרונות, אנו עדים לירידה הדרגתית במספר המקרים ובחומרת התחלואה ברחבי העולם. למזי, כגורם מוביל בתחום המידע הבריאותי בישראל, עוקב אחר מגמה זו ומביא לכם את התמונה המלאה: האם אנחנו באמת עדים לדעיכתה של מגפת הקורונה, או שמא זו רק רגיעה זמנית?

מגמות עדכניות בתחלואת הקורונה בישראל ובעולם

הנתונים העדכניים מציגים ירידה עקבית במספר המאומתים לקורונה, בתפוסת מיטות בבתי החולים ובמספר המקרים הקשים. בישראל, משרד הבריאות מדווח על ירידה של כ-80% במספר המאומתים היומי בהשוואה לשיא הגל האחרון. גם בעולם ניתן לראות מגמה דומה, כאשר ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדווח על ירידה של כ-70% במקרים הגלובליים בשנה האחרונה.

עם זאת, חשוב לזכור שהנתונים הרשמיים אינם משקפים את התמונה המלאה, שכן רבים מבצעים בדיקות ביתיות ואינם מדווחים על תוצאה חיובית. כמו כן, מדינות רבות הפחיתו את היקף הבדיקות והניטור, מה שעלול להוביל להערכת חסר של היקף התחלואה האמיתי.

הגורמים לירידה בתחלואת הקורונה

מספר גורמים משפיעים על הירידה המשמעותית שאנו רואים בתחלואת הקורונה:

חסינות האוכלוסייה

אחד הגורמים המרכזיים לירידה בתחלואה הוא העלייה ברמת החסינות באוכלוסייה, הן כתוצאה מחיסונים והן מהדבקה טבעית. מחקרים מראים כי רוב האוכלוסייה בישראל ובמדינות מפותחות אחרות נחשפה לנגיף בצורה כלשהי, מה שמקנה רמה מסוימת של הגנה מפני הדבקה חוזרת או לפחות מפני מחלה קשה.

צוות המחקר של למזי ניתח נתונים ממשרד הבריאות ומצא כי כ-90% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל קיבלה לפחות מנת חיסון אחת, וכ-60% מהאוכלוסייה נדבקה בנגיף לפחות פעם אחת. השילוב של חיסון והדבקה טבעית (מה שמכונה "חסינות היברידית") נחשב למספק את ההגנה החזקה ביותר.

התפתחות הנגיף לצורות פחות אלימות

הווריאנטים האחרונים של נגיף הקורונה, בעיקר מזן האומיקרון ונגזרותיו, נוטים לגרום למחלה פחות חמורה בהשוואה לזנים הקודמים כמו דלתא. זוהי התפתחות טבעית של נגיפים רבים, שעם הזמן מתפתחים לכיוון של הדבקה יעילה יותר אך פגיעה פחותה במארח, מה שמאפשר להם להתפשט ביתר קלות.

עם זאת, מומחי למזי מדגישים כי הנגיף ממשיך להתפתח, וקיים סיכון להופעת וריאנטים חדשים שעלולים להיות אלימים יותר או לעקוף את מערכת החיסון ביעילות רבה יותר.

שיפור בטיפול הרפואי

לאורך השנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול בחולי קורונה. פרוטוקולי הטיפול השתפרו, ופותחו תרופות חדשות שמפחיתות את הסיכון למחלה קשה. תרופות כמו פקסלוביד (Paxlovid) ומולנופיראביר (Molnupiravir) הפחיתו משמעותית את שיעור האשפוזים בקרב אוכלוסיות בסיכון.

וריאנטים חדשים ואתגרים מתמשכים

למרות המגמה החיובית, התפתחות הנגיף ממשיכה להציב אתגרים. הופעת וריאנטים חדשים מעוררת דאגה בקהילה המדעית ובמערכות הבריאות ברחבי העולם.

וריאנטים עדכניים ויכולתם לעקוף את מערכת החיסון

הווריאנטים האחרונים של האומיקרון, כמו XBB.1.5 ו-EG.5 (המכונה "Eris"), מציגים יכולת טובה יותר לעקוף את ההגנה החיסונית. הדבר מוביל לעלייה בהדבקות חוזרות, גם בקרב אנשים מחוסנים או כאלה שכבר החלימו מקורונה בעבר.

חוקרים מלמזי מסבירים כי תופעה זו צפויה ואינה מפתיעה, שכן מדובר במרוץ אבולוציוני מתמשך בין הנגיף למערכת החיסון האנושית. עם זאת, גם כאשר ישנה הדבקה חוזרת, החיסונים ממשיכים לספק הגנה משמעותית מפני מחלה קשה ותמותה.

אתגר ה'לונג קוביד'

תופעת ה'לונג קוביד' – תסמינים הנמשכים שבועות או חודשים לאחר ההחלמה מהשלב החריף של המחלה – ממשיכה להוות אתגר משמעותי. מחקרים עדכניים מעריכים כי בין 10% ל-30% מהמחלימים חווים תסמיני לונג קוביד כלשהם, החל מעייפות וערפול חשיבה ועד בעיות נשימה ופגיעה בתפקוד המערכת הקרדיווסקולרית.

בישראל, הערכות מדברות על למעלה מ-200,000 אנשים הסובלים מתסמיני לונג קוביד בדרגות חומרה שונות. המחלה משפיעה על איכות החיים, על יכולת התפקוד ועל ההשתתפות בשוק העבודה, וגם יוצרת עומס משמעותי על מערכת הבריאות.

קריטריון	שיא המגפה (2020-2021)	המצב כיום (2023)
מספר מאומתים יומי בישראל	40,000-50,000	500-1,000 (הערכה)
תפוסת מיטות קורונה בבתי חולים	1,200+	100-200
חומרת המחלה	שיעור גבוה של מקרים קשים	רוב המקרים קלים עד בינוניים
רמת החסינות באוכלוסייה	נמוכה	גבוהה (חיסונים + הדבקות)
זמינות טיפולים	מוגבלת	מגוון טיפולים אנטי-ויראליים זמינים
השפעה על שגרת החיים	סגרים והגבלות משמעותיות	מינימלית, כמעט ללא הגבלות
מוכנות מערכת הבריאות	לא מוכנה, עומס קריטי	מוכנה יותר, עם פרוטוקולים מבוססים

האם קורונה הפכה למחלה אנדמית?

שאלה מרכזית שנשאלת היא האם נגיף הקורונה הפך למחלה אנדמית – כלומר, מחלה שנוכחת באופן קבוע באוכלוסייה מסוימת, אך ברמה יציבה ונשלטת יחסית.

הגדרת מחלה אנדמית והאם קורונה עומדת בקריטריונים

מחלה אנדמית מתאפיינת בשכיחות יציבה יחסית לאורך זמן, ללא התפרצויות דרמטיות ועם יכולת ניבוי מסוימת של דפוסי התחלואה. דוגמאות למחלות אנדמיות כוללות את השפעת העונתית, מחלות ילדות שונות, ומחלות זיהומיות אחרות שנוכחות באזורים מסוימים.

מומחים מלמזי מעריכים כי הקורונה אכן מתקרבת למצב אנדמי במדינות רבות, כולל ישראל. עם זאת, עדיין ישנם גורמים שמבדילים אותה ממחלות אנדמיות "קלאסיות":

• הנגיף עדיין עובר שינויים משמעותיים וקשה לחזות את התפתחותו העתידית
• קיימת שונות גדולה ברמת החסינות בין אוכלוסיות שונות בעולם
• הידע על התנהגות עונתית של הנגיף עדיין מתפתח
• הנגיף גורם לתסמיני לונג קוביד בשיעור גבוה יחסית, מה שאינו אופייני למחלות אנדמיות אחרות

מה צופן העתיד? תרחישים אפשריים

מומחי בריאות מציגים מספר תרחישים אפשריים לעתיד מגפת הקורונה:

1. התייצבות אנדמית מלאה – הנגיף יתייצב ויהפוך לגורם מחלה עונתי, דומה לשפעת, עם התפרצויות צפויות ורמת חומרה נשלטת.
2. דעיכה הדרגתית – הנגיף ימשיך להחלש ועם הזמן יגרום למחלה קלה יותר, אולי דומה להצטננות רגילה.
3. גלים עונתיים משתנים – הנגיף ימשיך להופיע בגלים עונתיים, עם וריאנטים חדשים שיגרמו להתפרצויות מדי פעם, במיוחד בחודשי החורף.
4. הופעת וריאנט מדאיג – למרות המגמה החיובית, עדיין קיים סיכון להופעת וריאנט חדש שיעקוף את החסינות הקיימת ו/או יגרום למחלה קשה יותר.

המומחים בלמזי מעריכים כי התרחיש השלישי הוא הסביר ביותר בטווח הקרוב, כאשר הקורונה תהפוך למחלה עונתית עם גלים מתונים יותר בהשוואה לעבר, אך עדיין עם יכולת לגרום להתפרצויות משמעותיות.

המלצות להתמודדות עם הקורונה בעידן הנוכחי

בהתבסס על המצב הנוכחי והידע שנצבר על המחלה, הנה מספר המלצות להתמודדות עם נגיף הקורונה בתקופה זו:

המלצות ברמה האישית

גם בתקופה של ירידה בתחלואה, ישנן פעולות שכדאי לנקוט כדי להפחית את הסיכון להדבקה ולמחלה קשה:

• חיסונים – מומלץ להתחסן בהתאם להנחיות משרד הבריאות, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון. החיסונים העדכניים מותאמים לווריאנטים הנפוצים וממשיכים להוות את ההגנה היעילה ביותר מפני מחלה קשה.
• היגיינה – שמירה על כללי היגיינה בסיסיים, כמו שטיפת ידיים תכופה, יכולה להפחית את הסיכון להדבקה לא רק בקורונה אלא גם במחלות זיהומיות אחרות.
• מודעות לתסמינים – חשוב להיות מודעים לתסמיני הקורונה ולהיבדק במקרה של חשד להדבקה. במקרה של תסמינים, מומלץ להימנע ממגע עם אוכלוסיות בסיכון גבוה.
• אוורור – אוורור מתאים של חללים סגורים מפחית משמעותית את הסיכון להדבקה בנגיפים הנישאים באוויר, כולל קורונה.

המלצות למערכת הבריאות והמדיניות הציבורית

ברמת מערכת הבריאות והמדיניות הציבורית, קיימים מספר אתגרים והמלצות:

• ניטור והתראה – חשוב לשמר מערכות ניטור יעילות לזיהוי מוקדם של התפרצויות ווריאנטים חדשים. ניטור שפכים, למשל, הוכח כשיטה יעילה לניבוי התפרצויות.
• גמישות ומוכנות – מערכת הבריאות צריכה לשמר את היכולת להגיב במהירות להתפרצויות אפשריות, כולל הרחבת יכולת האשפוז והטיפול הנמרץ בעת הצורך.
• מחקר ופיתוח – יש להמשיך בהשקעה במחקר על הנגיף, על חיסונים עדכניים ועל טיפולים חדשים, וכן במחקר על תופעת הלונג קוביד ודרכי התמודדות עמה.
• חיזוק התשתית הציבורית – מגפת הקורונה חשפה פערים במערכות בריאות ציבוריות רבות. חיזוק תשתיות אלו יסייע בהתמודדות לא רק עם הקורונה אלא גם עם מגפות עתידיות.

לקחים ממגפת הקורונה והיערכות לעתיד

מגפת הקורונה לימדה אותנו שיעורים רבים על התמודדות עם אתגרים בריאותיים גלובליים, ועל החשיבות של מוכנות למגפות עתידיות.

שיעורים מרכזיים שלמדנו

הנה כמה מהלקחים החשובים ביותר שנלמדו במהלך המגפה:

• חשיבות התגובה המהירה – מדינות שהגיבו במהירות ובנחרצות בתחילת המגפה הצליחו להתמודד טוב יותר עם התפשטות הנגיף.
• ערך המדע והחדשנות – פיתוח מהיר של חיסונים ותרופות, בזכות שיתוף פעולה מדעי בינלאומי, היה מפתח להתמודדות עם המגפה.
• חשיבות התקשורת הציבורית – תקשורת ברורה, עקבית ושקופה עם הציבור הוכחה כקריטית לאמון הציבור ולהיענות להנחיות.
• הצורך בגמישות – מערכות בריאות ומדיניות ציבורית שהפגינו גמישות והסתגלות לתנאים משתנים התמודדו טוב יותר עם האתגרים.
• חשיבות הסולידריות הגלובלית – המגפה הדגישה את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי, שיתוף במידע ובמשאבים, והתמודדות משותפת עם אתגרים גלובליים.

התכוננות למגפות עתידיות

המומחים בלמזי מדגישים כי מגפת הקורונה לא תהיה המגפה האחרונה שתפגע בעולם. הנה כמה המלצות להיערכות טובה יותר למגפות עתידיות:

• חיזוק מערכות התראה מוקדמת – פיתוח וחיזוק מערכות לזיהוי מוקדם של התפרצויות פוטנציאליות.
• בניית יכולת ייצור מקומית – פיתוח יכולת מקומית לייצור חיסונים, תרופות וציוד רפואי חיוני.
• השקעה במחקר – המשך השקעה במחקר בסיסי ויישומי בתחום המחלות הזיהומיות והמגפות.
• שיפור התיאום הבינלאומי – חיזוק מנגנוני תיאום ושיתוף פעולה בינלאומיים להתמודדות עם איומים בריאותיים גלובליים.
• טיפוח חוסן קהילתי – פיתוח משאבים ואסטרטגיות לחיזוק החוסן הקהילתי והחברתי בעת משבר.

באמצעות יישום לקחים אלה, נוכל להיות מוכנים טוב יותר לא רק להתמודדות עם השלכות המתמשכות של מגפת הקורונה, אלא גם עם אתגרים בריאותיים עתידיים.

סיכום

ירידה משמעותית בתחלואת הקורונה בישראל ובעולם מעלה תקווה שאנו אכן עדים לדעיכתה של המגפה הגלובלית שהשפיעה כל כך על חיינו בשנים האחרונות. שילוב של חסינות גבוהה באוכלוסייה, התפתחות הנגיף לצורות פחות אלימות, ושיפורים בטיפול הרפואי תרמו לירידה זו.

עם זאת, מומחי למזי מדגישים כי עדיין מוקדם להכריז על ניצחון מוחלט. הנגיף ממשיך להשתנות, וריאנטים חדשים ממשיכים להופיע, ואתגרים כמו הלונג קוביד עדיין דורשים התמודדות מתמשכת. ככל הנראה, נגיף הקורונה יהפוך למחלה אנדמית, עם התפרצויות עונתיות ורמת חומרה נשלטת יותר.

ברמה האישית, חשוב להמשיך לפעול בהתאם להנחיות, להתחסן כמומלץ, ולשמור על כללי היגיינה בסיסיים. ברמה הציבורית, חשוב לשמר את מערכות הניטור וההתראה, להמשיך במחקר ופיתוח, ולהתכונן טוב יותר למגפות עתידיות.

לקחי מגפת הקורונה מדגישים את החשיבות של מדע, חדשנות, תקשורת יעילה, גמישות וסולידריות גלובלית בהתמודדות עם אתגרים בריאותיים עולמיים. באמצעות יישום לקחים אלה, נוכל לבנות עולם בריא וחסין יותר.

לסיום, אם אתם מחפשים מידע נוסף בנושאי בריאות, עוד מידע ובריאות זמין לכם באתר שלנו. אתם מוזמנים גם לבקר בלמגזין תוכן אינטרנטי בעריכת גל חיימוביץ למאמרים נוספים בנושאי בריאות ואורח חיים בריא.